כמעט בכל פעם שמישהו נכנס אלי לחצר או מדבר איתי על המרפסת שלו, השיחה מגיעה לאותה נקודה כואבת. “הכל אצלי מת”, הם אומרים לי חצי במבוכה וחצי בצער, “אפילו קקטוס הצלחתי לייבש”. יש איזו תפיסה שגויה שגינון דורש איזו תכונה מולדת, “אצבע ירוקה” כזו שרק יחידי סגולה זכו בה. אבל האמת היא אחרת לגמרי. גינון מוצלח הוא לא קסם, הוא פשוט שידוך נכון בין הצמח הנכון למקום הנכון, ובעיקר – בחירה בצמחים שיודעים לסלוח לנו על הטעויות שלנו.
באזור השרון, עם הלחות של הקיץ והשמש שלא מרחמת על המרפסות והחצרות, אנחנו צריכים צמחים קשוחים. כאלה שלא ייכנסו לדיכאון אם שכחתם להשקות אותם סוף שבוע אחד כי נסעתם לצפון, ושישרדו גם אם הילדים הפכו את הגינה למגרש כדורגל. אם נמאס לכם לאסוף עלים יבשים ולזרוק עציצים, הגיע הזמן להכיר את החבר’ה שיחזיקו מעמד בכל מצב, ויעשו את זה בסטייל.
הבסיס להצלחה: הבית של השורשים שלכם
לפני שאנחנו רצים לדבר על השמות של הצמחים, אני רוצה לעצור רגע בנקודה הכי קריטית, זו שמפילה את רוב האנשים. צמח חזק ככל שיהיה, צריך נקודת זינוק טובה. כשאתם מכינים גינה או מעצבים מרפסת בשרון, הבחירה של כדים ואדניות היא לא רק עניין של עיצוב ואסתטיקה, היא קודם כל שאלה של נפח אדמה ומערכת ניקוז.
הרבה פעמים אני רואה אנשים שקונים צמח נפלא, אבל דוחסים אותו לתוך כלי קטן מדי שמתחמם בשמש תוך חצי שעה ומייבש את השורשים. לכן, כשאתם מתכננים את הפינות הירוקות שלכם, לכו על כדים ואדניות מבטון עבור אותם אלמנטים קבועים וכבדים שצריכים לעמוד יציב מול הרוחות, או על כדים ואדניות מחומרים קלים יותר אם מדובר במרפסת שיש בה מגבלת משקל.
הדבר השני, ואולי החשוב ביותר, הוא מה שקורה בפנים. אל תתפתו לקחת סתם אדמה מהחצר הקרובה, היא בדרך כלל תהיה דחוסה מדי ותחנוק את השורשים. שימוש חכם במוצרים כמו תערובות שתילה איכותיות ומאווררות, המכילות טוף או פרליט, מעניק לשורשים את המרווח הראוי לנשום. בתחתית של כל כלי, חובה לדאוג לחורי ניקוז פתוחים. אני תמיד ממליצה להניח שכבה קטנה של חלוקי נחל או שברי חרס בתחתית המכל לפני שממלאים אותו באותן תערובות שתילה, כדי להבטיח שהמים העודפים ייצאו בקלות ולא יגרמו לריקבון. ריקבון שורשים בגלל מים עומדים הוא הרוצח השקט של הצמחים, ואפילו הקשוחים שבהם לא ישרדו דשדוש קבוע בבוץ אטום.
השורדים הגדולים של הבית והמשרד
נתחיל מבפנים. פינות חשוכות, חללים ממוזגים מדי או סלונים שלא רואים אור יום ישיר הם אתגר לא פשוט. אבל יש כמה צמחי בית שפשוט מסרבים למות.
הראשון ברשימה שלי הוא תמיד הסנסיווירה (כידון השושן). יש לו מראה זקוף, מודרני ונקי, והוא מסוגל לשרוד חודשים בלי טיפת מים. למעשה, הדרך היחידה להרוג סנסיווירה היא להשקות אותה יותר מדי. היא מסתדרת מצוין באור חלש, לא אכפת לה מהמזגן, והיא תמשיך להיראות נהדר גם אם תסעו לשבועיים ותשכחו שהיא קיימת.
עוד חבר אמין במחלקת צמחי בית הוא הפוטוס המטפס. הפוטוס הוא הלב הירוק של כל בית ישראלי משנות השמונים ועד היום, ולא לחינם. הענפים שלו נשפכים במורד המדף או מטפסים על הקיר, והוא מאותת לכם בדיוק מתי הוא צמא – העלים שלו פשוט נהיים קצת רכים ושמוטים. משקים אותו פעם אחת, ותוך שעה הוא חוזר לעצמו כאילו כלום לא קרה.
מכסים את הקרקע וממלאים את הגינה
כשיוצאים החוצה אל החצר או המרפסת שטופת השמש בשרון, המשחק קצת משתנה. אנחנו צריכים צמחייה שיודעת להתמודד עם קרינת שמש ישירה ועדיין לשמור על מראה רענן. כאן נכנסים לתמונה בני שיח עמידים וצנועים בדרישות.
הלויקופילום (האזוב המדברי) הוא דוגמה מושלמת לכך. זהו שיח קטן עם עלווה אפרפרה-כסופה שבכל פעם שיש שינוי בלחות או גשם פתאומי, הוא מתכסה בפריחה סגולה מטורפת שמושכת פרפרים. הוא אוהב שמש מלאה, מסתדר מעולה באדמה דלה ולא צריך כמעט יחס. לצידו, אפשר לשלב סוגים שונים של בני שיח ריחניים כמו פלקטרנתוס (עציץ הקטורת) או פלרגוניום (גרניום) אפריקאי. אלו צמחים שסופגים את החום הישראלי, הופכים אותו לחגיגה של צבע, ומחזיקים מעמד שנים ארוכות בלי דרמות.
כדי לתת לגינה או למרפסת מראה עמוק ומלא, כדאי לשלב בין הגבהים השונים. השימוש באלמנטים כמו כדים ואדניות בגבהים שונים מאפשר לנו לייצר עניין בעין גם אם שותלים בהם את הצמחים הפשוטים ביותר. שילוב מנצח הוא הנחה של חלוקי נחל בהירים סביב בסיס הצמחים – מעבר למראה הנקי והיפני שזה מעניק, החלוקים שומרים על לחות האדמה ומקטינים את התאיידות המים בשעות החמות.
טיפים קטנים של פלחים בשביל שקט נפשי
אם אתם רוצים להבטיח שהצמחים שלכם באמת לא ימותו, תאמצו לעצמכם חוק אצבע אחד פשוט: מבחן האצבע. לפני שאתם פותחים את הצינור או שופכים מים מהקנקן, תכניסו את האצבע שתיים-שלוש סנטימטרים לתוך האדמה. יבש? תשקו. רטוב או לח? תניחו לצמח בשקט. רוב האנשים הורגים את הצמחים שלהם מרוב אהבה ודאגת יתר, ולא בגלל הזנחה.
בנוסף, תנו לטבע לעשות את שלו. צמח שנראה קצת עייף בסוף אוגוסט לא תמיד גוסס, לפעמים הוא פשוט מחכה לסתיו. ברגע שמזג האוויר ישתנה מעט, תראו איך הלבלוב החדש מתחיל לצוץ מבין הענפים הישנים.
אם אתם מחפשים את המקום הנכון למצוא בו את השילוב המדויק של צמחייה עמידה, ייעוץ אמיתי של אנשים שמבינים באדמה, ומגוון רחב של מצעים וכלי שתילה, שווה לקפוץ לבקר אותנו ב”משתלת דרך הגנים”. שם תוכלו לראות בעיניים איך החיבור הנכון בין הכלים לצמחים יוצר גינה שלא דורשת עבודה במשרה מלאה.
עונים לכם על הכל
מהם צמחי הבית הכי מומלצים למי שאין לו זמן לטפל בהם?
הסנסיווירה, הפוטוס והזמיה קולקס הם השלישייה המנצחת. הם שורדים בתנאי תאורה חלשים, לא רגישים ליובש ויכולים להסתדר בקלות גם עם השקיה פעם בשבועיים-שלושה בלי לאבד מהיופי שלהם.
האם חובה לשים אבנים בתחתית העציץ?
כן, מומלץ מאוד לשים שכבה של חלוקי נחל או טוף בתחתית. השכבה הזו מפרידה בין השורשים לבין המים העודפים שמצטברים בתחתית הכלי, ומונעת מצב של ריקבון שורשים שהוא הסיבה הנפוצה ביותר למותם של צמחים.
באיזו תדירות צריך להשקות בני שיח שנמצאים במרפסת שמש?
אין תדירות קבועה כי זה תלוי בעונה ובגודל הכלי, אבל הכלל הוא להשקות רק כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה לחלוטין. בקיץ זה יכול להיות כל יומיים, ובחורף פעם בשבוע או פחות.
האם אפשר להשתמש באדמה רגילה מהגינה בשביל עציצים ומרפסות?
לא כדאי. אדמת גינה רגילה נוטה להיות דחוסה וכבדה מדי כשהיא נכנסת לתוך מכל סגור. היא נאטמת, מונעת מעבר חמצן לשורשים ומקשה על הניקוז, ולכן תמיד עדיף להשתמש בתערובת שתילה מוכנה.
איך יודעים אם הצמח מת בגלל יותר מדי מים או חוסר במים?
אם העלים מצהיבים, נהיים רכים וסמרטוטיים והאדמה בוצית – מדובר בעודף השקיה. אם העלים יבשים, פריכים, קצוותיהם חומים והאדמה יבשה כמו מדבר – הצמח פשוט צמא.
מה היתרון של כדים מבטון על פני כדים מפלסטיק?
כדי בטון הם כבדים ויציבים יותר, מה שמונע מהם להתהפך ברוחות חזקות, והם מבודדים טוב יותר את השורשים מפני התחממות השמש. כלי פלסטיק קלים יותר להזזה אך נוטים להתחמם מהר יותר ולהתייבש.
יש לי פינה חשוכה לגמרי בסלון, האם יש צמח שישרוד שם?
שום צמח לא יכול לחיות בחושך מוחלט לאורך זמן, שכן הם זקוקים לאור עבור פוטוסינתזה. עם זאת, זמיה קולקס וסנסיווירה יחזיקו מעמד הכי הרבה זמן גם בתנאי תאורה חלשים מאוד וכמעט אפסיים.
מתי הזמן הכי טוב בשנה לשתול צמחים חדשים בגינה בשרון?
העונות הכי טובות הן הסתיו והאביב. בתקופות אלו מזג האוויר מתון, הקרקע לא חמה או קרה מדי, והצמח יכול להשתרש בצורה מיטבית ובטוחה לפני שהוא פוגש את קיצוניות הקיץ או החורף.
למה העלים של הגרניום שלי מתחילים להצהיב ולנשור?
ברוב המקרים מדובר בתוצאה של השקיית יתר או חוסר בניקוז יעיל בתחתית הכלי. גרניום הוא צמח שאוהב יובש יחסי בין השקיה להשקיה, ועודף מים פשוט חונק אותו ומצהיב את העלים.
איך אפשר למנוע מהאדמה בעציצים להתייבש במהירות בקיץ הישראלי?
הפתרון הפשוט והיעיל ביותר הוא חיפוי הקרקע. פיזור של שכבת טוף או חלוקי נחל מעל האדמה בעציץ מפחית באופן משמעותי את התאיידות המים מהשמש, ושומר על קרירות השורשים.